בבליוגרפיה וקישורים לעבודות נוספות

בבליוגרפיה:
http://www.starmed.co.il/ChildrenFever/Tuberculosis
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=28&catId=63&PageId=365
http://en.wikipedia.org/wiki/Tuberculosis
אינציקלופדיית אביב החדש-שחפת

לינקים לבלוגים נוספים:
http://biology-mi.blogspot.com/
http://hemophilia-dln.blogspot.com/
http://www.sukeretgzn.blogspot.com/
http://anoreksia-ala.blogspot.com/http:/
http://yitavomertomer.blogspot.com/
http://sinosim.blogspot.com/
http://g6pdoao.blogspot.com/
http://cff-shellynufardaniel.blogspot.com/
http://regevmushkatmarko.blogspot.com
http://mayalioradi.blogspot.com/

השחפת-פעם והיום

רוברט קוך,מגלה השחפת
לכל אורך ההיסטוריה האנושית השחפת היא מהמחלות הקטלניות ביותר.
מימי מצרים העתיקה ועד לימינו אנו נפטרו כתוצאה משחפת מעל ל-250 מיליון איש. בשנת 1839 הוגדרה לראשונה הסיבה ממנה נפטרו מאות מליונים כמחלה אחת- השחפת.בית ההבראה הראשון לחולי השחפת הוקם בפולין ב-1859 ומשם בתי הבראה אלו התפשטו לכל העולם המערבי.
את החיידק הגורם למחלת השחפת גילה לראשונה ב-1882 המדען הגרמני זוכה פרס נובל ד"ר רוברט קוך. בתקופה בה התגלתה המחלה אחד מכל שבע אנשים באירופה ובצפון אמריקה המתקדמות מת כתוצאה משחפת.עם תחילת המאה העשרים חלה האטה בקצב התפרצות השחפת כתוצאה מהטיפול האנטיביוטי היעיל שהומצא למחלה ובעקבות המודרנה שהביאה איתה מזון ותנאי תברואה טובים יותר שגרמו לקושי רב יותר בהדבקה.
כתוצאה מכך בארצות אירופה המתקדמות כיום יש אך ורק ארבעה חולים ואף פחות לכל מאה אלף איש בעוד שמאה שנה קודם אחד לכל שבעה אנשים מתה כתוצאה משחפת. בשנות ה-80 בעקבות התפרצות האיידס חלה התפרצות מחודשת של המחלה ברחבי העולם ובייחוד במדינות העולם השלישי.
לאורך ההסיטוריה אישיות רבות נפטרו כתוצאה מהשחפת לדוגמא: רחל המשוררת,הסופר פרנץ קאפקא,רבי נחמן מברסלב,המחזאי אנטון צ'כוב והסופר שלום עלייכם.

אם כן למרות שהיה נדמה שמחלת השחפת היא נחלת העבר הרחוק ונחלתם של מדוכאי העולם אך דבר זה אינו נכון בעליל-השחפת לצערינו חיה ובועטת!!!

מצבו של שמעון

בכל יום שעובר אני מתחילה לחשוש יותר ויותר למצבו הקריטי של שמעון, ייתכן מאוד שגם אם הוא ימות זה לא יהיה ישירות עקב השחפת.
אני מודעת לכך שטיפולים כימוטרפיים מלווים בסבל רב וגם לטיפול אנטיביוטי יש תופעות לוואי וסופו של דבר עקב המצב התברואתי של שמעון סיכויי הישרדותו קלושים.
כאמור, שמעון סובל משחפת ריאתית,סוג השחפת הנפוץ ביותר אם כי להערכתי לא רחוק הזמן שחיידקי השחפת יתבססו בשאר איברי הגוף תודות למחזור הדם.ריאותיו כבר כמעט שלא מסוגלות לבצע את תפקידן במסגרת מערכת הנשימה כראוי.אם בתחילה היו לו רק חירחורים מהריאות עכשיו להערכתי כל ריאותיו הם מוקד דלקתי אחד גדול אשר יהפוך את ריאותיו בקרוב מאוד לנמק.
על כן הריאות שהן האיבר החיוני ביותר להתהליך הנשימה ובכך לאספקת האנרגיה לתאי הגוף יחדלו בקרוב לתפקד ואיתם כל גופו של שמעון.

לכן אם כן גורלו של שמעון נחרץ

אני לא יכול יותר ...

שלום ד"ר רם ,

אני מרגיש חלש מרגע לרגע בעקבות הטיפולים האנטיביוטים והכימוטרפיים(מה שזה לא יהיה).

אני לא מרגיש טוב יותר ואני בדיכאון עמוק בכל מצב שאני לא מסומם בו .

יש לי לעיתים קרובות התקפי חוסר נשימה ואני מעדיף כבר שלא לחיות ..

ד"ר, אין עוד דרך שתוכל להקל על כאביי ?! אני ממש מיואש.

... ייתכן וזו תיהיה פגישתינו האחרונה

על דרכי מניעה ,הדבקה ועוד נתונים סטטיסטיים מפי פרופסור מלמד

כפי שחשדתי הפציינט שלגביו היתייעצה איתי ד"ר רם אכן חולה בשכפת לדבריה.לדבריה מדובר בסוג השחפת השכיח ביותר- שחפת ריאתית.כפי הסברתי לד"ר רם , הקולגה שלי,השכפת הריאתית בהיותה פעילה מדבקת מאוד כאשר חולה פעיל בשכפת ריאתית משתעל ומתעטש חיידקי השכפת עוברים באוויר על ידי כל אדם הנמצא בסמוך לחולה.החיידקים עלולים להתישב בריאותיו של האדם שהיה בקרבת חולה בשכפת ריאתית פעילה ולהתחיל להתרבות ומשם הם עלולים מה שמחמיר את המצב ביותר לעבור למחזור הדם ומשם ליתר אברי הגוף. הסברתי לד"ר רם שלא רק האנטיביוטיקה חשובה למלחמה בשחפת. גם תנאי דיור הולמים, הקפדה על היגיינה, על תנאי סניטציה נאותים ועל שיפור התזונה ובלעדי שיפור כל מרכיבים אלו שאינם מנת חלקו של הפציינט שלה בלשון המעטה אין לו סיכיו רב לשרוד - שכפת היא מחלתם של דפוקי העולם ועניים שבו.זוהי מחלתם של בני אפריקה ואסיה שבני אירופה וצפון אמריקה ברחו להם.לצורך המחשה מוערך שרק 5.8 מחולי השכפת בעולם כיום נימצאים ביבשת הישנה(אירופה)המהוים 10 אחוז מכלל העולם לעומתם באפריקה מוערך שנמצאים כ-18% מחולי השחפת ובמזרח הרחוק כ-42%.

לסיכום אינני סבור שקיימים סיכויים גבוהים שהפציינט של דוקטור רם יצא בריא ושלם מהמחלה-הסיכויים עומדים לרעתו אך היו כבר ניסים מעולם אינני אדם מאמין אך תפילות לא יזיקו במיקרה המדובר.

התפתחויות מדאיגות

לאחר שילוב תוצאות החיוביות של מבחן טוברקלין, הסימנים המדאיגים מבדיקות החזה שנערכו בהפנייתי לשמעון וקבוצת הסיכון הגבוהה בה הוא נמצא הגעתי למסקנה המצמררת - שמעון הוא אחד מבין מספר רק ועולה של אנשים בישראל הסובל משפחת פעילה.הבנתי שיש להתחיל באופן מידי להעניק לו את הטיפול שניתן לחולי שכפת בישראל של היום - שילוב של טיפול באנטיביוטיקה ובכימוטרפיה. הטיפול נמצא רק בחודשו הראשון ואורכו הממוצע נע בין שש חשע חודשים וגם כך סיכוני ההבראה אינם גבוהים. סיכוני ההבראה נמוכים עוד יותר בגלל המצב התבאורתי שחי בו שמעון חסר הבית, הייתי עושה משהו בנידון אך אינני עמידה מספיק על ככלית. חשתי גם שמולי עומד אדם מיואש המתחיל למאוס בחיים דבר המחליש עוד יותר את עמידתו של הגוף אל מול חיידקי השכפת.ככל הנראה במקרה של שמעון מדובר בשכפת ריאתית,הזן הנפוץ ביותר של שכפת.אל מול סיבלו שמעון לא יכולתי להישאר אדישה ולכן גם כאשר סיפר לי שמצד אחד כהמלצתי הוא חדל לצרוך אלכוהול אך מצד שני החל להשתמש בסמים קשים הבנתי ללבו ולא הטפתי לו מוסר כפי שאני עושה בדרך כלל.

לסיכום אני מתחילה לאבד אמונה ששמעון יצא בחיים מן השכפת.

הסבל רק מתגבר

שלום ד"ר רם,

כפי שנודע לי בעקבות תוצאות הבדיקות שערכת לי אני אחד מיני רבים מבין יוצאי אתיופיה אחיי החולה בשכפת.

למרות הטיפול הכימוטרפי ואנטיביוטי [לא שיש לי מושג מזה ]הסבל רק הולך ומחריף.

אני ניהיה חלש ממה שהייתי וניוסני לעמוד בהמלצתך ולהיגמל מהוודקות הזולות רק מחזק את כאבי עוד יותר.

חום גופי נע בדרך כלל לסביבות ה40 מעלות , והשינה על ספסלים בפארקים ציבוריים לא מקלה על כאבי.

אני פולט לעיתים קרובות יותר ויותר כיח דמי ואני סובל רבות מהתקפי חוסר נשימה.

אני לא אשקר לך ד"ר שמצאתי תודות לחברי ההומלסים תחליף לטיפה המרה , דבר שהשתדלי להימנע ממנו עד עכשיו -אופיום.

לדבריך החלצות בחיים מן המחלה הפעילה היא עניין של לפחות חצי שנה של טיפולים אינטנסיבים וגם כך הסיכוי אינו עובר את 50%.

אינני יודע אם יוכל לשרוד חצי שנה לפחות של איסורים.

מחשבות על התאבדות עוברות בראשי בכל עת מלבד באילו שהקשר ביני לבין בהמציאות הוא מקרי בהחלט.

אנא עיזרי לי!!!

נ.ב דבריו של שמעון דובבו ע"י עובדת סוציאלית