בבליוגרפיה וקישורים לעבודות נוספות

בבליוגרפיה:
http://www.starmed.co.il/ChildrenFever/Tuberculosis
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=28&catId=63&PageId=365
http://en.wikipedia.org/wiki/Tuberculosis
אינציקלופדיית אביב החדש-שחפת

לינקים לבלוגים נוספים:
http://biology-mi.blogspot.com/
http://hemophilia-dln.blogspot.com/
http://www.sukeretgzn.blogspot.com/
http://anoreksia-ala.blogspot.com/http:/
http://yitavomertomer.blogspot.com/
http://sinosim.blogspot.com/
http://g6pdoao.blogspot.com/
http://cff-shellynufardaniel.blogspot.com/
http://regevmushkatmarko.blogspot.com
http://mayalioradi.blogspot.com/

השחפת-פעם והיום

רוברט קוך,מגלה השחפת
לכל אורך ההיסטוריה האנושית השחפת היא מהמחלות הקטלניות ביותר.
מימי מצרים העתיקה ועד לימינו אנו נפטרו כתוצאה משחפת מעל ל-250 מיליון איש. בשנת 1839 הוגדרה לראשונה הסיבה ממנה נפטרו מאות מליונים כמחלה אחת- השחפת.בית ההבראה הראשון לחולי השחפת הוקם בפולין ב-1859 ומשם בתי הבראה אלו התפשטו לכל העולם המערבי.
את החיידק הגורם למחלת השחפת גילה לראשונה ב-1882 המדען הגרמני זוכה פרס נובל ד"ר רוברט קוך. בתקופה בה התגלתה המחלה אחד מכל שבע אנשים באירופה ובצפון אמריקה המתקדמות מת כתוצאה משחפת.עם תחילת המאה העשרים חלה האטה בקצב התפרצות השחפת כתוצאה מהטיפול האנטיביוטי היעיל שהומצא למחלה ובעקבות המודרנה שהביאה איתה מזון ותנאי תברואה טובים יותר שגרמו לקושי רב יותר בהדבקה.
כתוצאה מכך בארצות אירופה המתקדמות כיום יש אך ורק ארבעה חולים ואף פחות לכל מאה אלף איש בעוד שמאה שנה קודם אחד לכל שבעה אנשים מתה כתוצאה משחפת. בשנות ה-80 בעקבות התפרצות האיידס חלה התפרצות מחודשת של המחלה ברחבי העולם ובייחוד במדינות העולם השלישי.
לאורך ההסיטוריה אישיות רבות נפטרו כתוצאה מהשחפת לדוגמא: רחל המשוררת,הסופר פרנץ קאפקא,רבי נחמן מברסלב,המחזאי אנטון צ'כוב והסופר שלום עלייכם.

אם כן למרות שהיה נדמה שמחלת השחפת היא נחלת העבר הרחוק ונחלתם של מדוכאי העולם אך דבר זה אינו נכון בעליל-השחפת לצערינו חיה ובועטת!!!

מצבו של שמעון

בכל יום שעובר אני מתחילה לחשוש יותר ויותר למצבו הקריטי של שמעון, ייתכן מאוד שגם אם הוא ימות זה לא יהיה ישירות עקב השחפת.
אני מודעת לכך שטיפולים כימוטרפיים מלווים בסבל רב וגם לטיפול אנטיביוטי יש תופעות לוואי וסופו של דבר עקב המצב התברואתי של שמעון סיכויי הישרדותו קלושים.
כאמור, שמעון סובל משחפת ריאתית,סוג השחפת הנפוץ ביותר אם כי להערכתי לא רחוק הזמן שחיידקי השחפת יתבססו בשאר איברי הגוף תודות למחזור הדם.ריאותיו כבר כמעט שלא מסוגלות לבצע את תפקידן במסגרת מערכת הנשימה כראוי.אם בתחילה היו לו רק חירחורים מהריאות עכשיו להערכתי כל ריאותיו הם מוקד דלקתי אחד גדול אשר יהפוך את ריאותיו בקרוב מאוד לנמק.
על כן הריאות שהן האיבר החיוני ביותר להתהליך הנשימה ובכך לאספקת האנרגיה לתאי הגוף יחדלו בקרוב לתפקד ואיתם כל גופו של שמעון.

לכן אם כן גורלו של שמעון נחרץ

אני לא יכול יותר ...

שלום ד"ר רם ,

אני מרגיש חלש מרגע לרגע בעקבות הטיפולים האנטיביוטים והכימוטרפיים(מה שזה לא יהיה).

אני לא מרגיש טוב יותר ואני בדיכאון עמוק בכל מצב שאני לא מסומם בו .

יש לי לעיתים קרובות התקפי חוסר נשימה ואני מעדיף כבר שלא לחיות ..

ד"ר, אין עוד דרך שתוכל להקל על כאביי ?! אני ממש מיואש.

... ייתכן וזו תיהיה פגישתינו האחרונה

על דרכי מניעה ,הדבקה ועוד נתונים סטטיסטיים מפי פרופסור מלמד

כפי שחשדתי הפציינט שלגביו היתייעצה איתי ד"ר רם אכן חולה בשכפת לדבריה.לדבריה מדובר בסוג השחפת השכיח ביותר- שחפת ריאתית.כפי הסברתי לד"ר רם , הקולגה שלי,השכפת הריאתית בהיותה פעילה מדבקת מאוד כאשר חולה פעיל בשכפת ריאתית משתעל ומתעטש חיידקי השכפת עוברים באוויר על ידי כל אדם הנמצא בסמוך לחולה.החיידקים עלולים להתישב בריאותיו של האדם שהיה בקרבת חולה בשכפת ריאתית פעילה ולהתחיל להתרבות ומשם הם עלולים מה שמחמיר את המצב ביותר לעבור למחזור הדם ומשם ליתר אברי הגוף. הסברתי לד"ר רם שלא רק האנטיביוטיקה חשובה למלחמה בשחפת. גם תנאי דיור הולמים, הקפדה על היגיינה, על תנאי סניטציה נאותים ועל שיפור התזונה ובלעדי שיפור כל מרכיבים אלו שאינם מנת חלקו של הפציינט שלה בלשון המעטה אין לו סיכיו רב לשרוד - שכפת היא מחלתם של דפוקי העולם ועניים שבו.זוהי מחלתם של בני אפריקה ואסיה שבני אירופה וצפון אמריקה ברחו להם.לצורך המחשה מוערך שרק 5.8 מחולי השכפת בעולם כיום נימצאים ביבשת הישנה(אירופה)המהוים 10 אחוז מכלל העולם לעומתם באפריקה מוערך שנמצאים כ-18% מחולי השחפת ובמזרח הרחוק כ-42%.

לסיכום אינני סבור שקיימים סיכויים גבוהים שהפציינט של דוקטור רם יצא בריא ושלם מהמחלה-הסיכויים עומדים לרעתו אך היו כבר ניסים מעולם אינני אדם מאמין אך תפילות לא יזיקו במיקרה המדובר.

התפתחויות מדאיגות

לאחר שילוב תוצאות החיוביות של מבחן טוברקלין, הסימנים המדאיגים מבדיקות החזה שנערכו בהפנייתי לשמעון וקבוצת הסיכון הגבוהה בה הוא נמצא הגעתי למסקנה המצמררת - שמעון הוא אחד מבין מספר רק ועולה של אנשים בישראל הסובל משפחת פעילה.הבנתי שיש להתחיל באופן מידי להעניק לו את הטיפול שניתן לחולי שכפת בישראל של היום - שילוב של טיפול באנטיביוטיקה ובכימוטרפיה. הטיפול נמצא רק בחודשו הראשון ואורכו הממוצע נע בין שש חשע חודשים וגם כך סיכוני ההבראה אינם גבוהים. סיכוני ההבראה נמוכים עוד יותר בגלל המצב התבאורתי שחי בו שמעון חסר הבית, הייתי עושה משהו בנידון אך אינני עמידה מספיק על ככלית. חשתי גם שמולי עומד אדם מיואש המתחיל למאוס בחיים דבר המחליש עוד יותר את עמידתו של הגוף אל מול חיידקי השכפת.ככל הנראה במקרה של שמעון מדובר בשכפת ריאתית,הזן הנפוץ ביותר של שכפת.אל מול סיבלו שמעון לא יכולתי להישאר אדישה ולכן גם כאשר סיפר לי שמצד אחד כהמלצתי הוא חדל לצרוך אלכוהול אך מצד שני החל להשתמש בסמים קשים הבנתי ללבו ולא הטפתי לו מוסר כפי שאני עושה בדרך כלל.

לסיכום אני מתחילה לאבד אמונה ששמעון יצא בחיים מן השכפת.

הסבל רק מתגבר

שלום ד"ר רם,

כפי שנודע לי בעקבות תוצאות הבדיקות שערכת לי אני אחד מיני רבים מבין יוצאי אתיופיה אחיי החולה בשכפת.

למרות הטיפול הכימוטרפי ואנטיביוטי [לא שיש לי מושג מזה ]הסבל רק הולך ומחריף.

אני ניהיה חלש ממה שהייתי וניוסני לעמוד בהמלצתך ולהיגמל מהוודקות הזולות רק מחזק את כאבי עוד יותר.

חום גופי נע בדרך כלל לסביבות ה40 מעלות , והשינה על ספסלים בפארקים ציבוריים לא מקלה על כאבי.

אני פולט לעיתים קרובות יותר ויותר כיח דמי ואני סובל רבות מהתקפי חוסר נשימה.

אני לא אשקר לך ד"ר שמצאתי תודות לחברי ההומלסים תחליף לטיפה המרה , דבר שהשתדלי להימנע ממנו עד עכשיו -אופיום.

לדבריך החלצות בחיים מן המחלה הפעילה היא עניין של לפחות חצי שנה של טיפולים אינטנסיבים וגם כך הסיכוי אינו עובר את 50%.

אינני יודע אם יוכל לשרוד חצי שנה לפחות של איסורים.

מחשבות על התאבדות עוברות בראשי בכל עת מלבד באילו שהקשר ביני לבין בהמציאות הוא מקרי בהחלט.

אנא עיזרי לי!!!

נ.ב דבריו של שמעון דובבו ע"י עובדת סוציאלית

על השחפת-קבוצות סיכון,גורמי סיכון ונתונים כללים מפי פרופסור מלמד

צילום חזה של חולי שחפת ותמונה של חיידקי המחלה

לאור פנייתה של דוקטור רם ניהלנו שיחה ארוכה בנוגע למחלת השכפת בבית קפה בת"א.
היא שיתפה אותי בכך שלאחורנה פנה אליה פציינט אשר היא חוששת שיתכן והותקף על ידי חיידק השכפת.
היא ביקשה ממני להעשיר את ידיעותה בנושא קבוצות הסיכון של המחלה וגורמי הסיכון של מחלה זו.
לאור כך שאת הדוקטורת שלי באוניברסיטת אוקספורד כתבתי על מחלה זו היתה לי יותר ממלה אחת בנושא.
מן התיאור של הפציינט על פי דבריה של הקולגה שלי , דוקטור רם , ישר הבנתי שמדובר במקרה קלאסי של אדם הנמצא בקבוצה הסיכון החמורה ביותר לחלות בשחפת .
קבוצת הסיכון החמורה ביותר כוללת את המקרים בהם מכלול של גורמי סיכון מתרכז באדם אחד.
השכיחות הגבוהה ביותר לפגיעה מהחיידק הם ילדים ומבוגרים כאחד הסובלים מתזונה לקוייה המגיעה בדרך כלל עד למצב של תת תזונה,החיים באזורים בהם רמת התברואה ירודה בקנה מידה מחריד וסובלים בנוסף ממערכת חיסון חלשה.
בנוסף העובדה שמדובר בעולה מאתיופיה,ארץ מוכת שחפת מעלה עוד יותר את רמת הסיכון השרוי בה הפציינט של דוקטור רם.
על כן המלצתי לדוקטור רם לבדוק האם מדובר כאן במקרה טרגי של התפרצות שכפת,דבר שהפך לשכיח מאוד בישראל ביחס לשאר מדינות המערב לאחר
העלייה בשנות השמונים והתשעים של עולים ממדינות מוכות שכפת ברמה כזו או אחרת - הרפובליקות ואזורי הספר של ברית המועצות ובראש ובראשונה בעקבות העלייה מאתיופיה. לכן המלצתי לדוקטור רם לערוך לפציינט שלה בדיקת טוברקלין. תבחין זה יכול לאבחן את מרבית הניפגעים מין החיידק בטווח של כ6 עד 8 שבועות לאחר החשיפה לחיידק השחפת. מבחן הטוברקלין הוא בעצם בדרך כלל הזרקה(אם כי קיימת שיטה נוספת) של כמות קטנה של חומר חלבוני בלתי מזיק של חיידק השחפת לפציינט הניבדק.כעבור שתיים עד שלוש יממות מרגע ביצוע המבחן תיבדק התגובה בעור אצל הניבדק.אי תוגבה לחדירת חלבוני חיידק השחפת תסמל בדרך כלל שהניבדק אינו עוד אחד בסטטיסטיקה הטראגית של החולים במחלה אם כי ישנם סייגים מסוימים.ייתכן והבדיקה נעשתה קרוב מידי למועד החשיפה או החשד להדבקה ויש לחזור עליה לאחר 3 חודשים . בנוסף קיימת האופציה כי הפציינט הניבדק שייך לקבוצת האוכלוסייה הנדירה שמערכת החיסון שלה לא מסוגלת לפתח תגובה אלרגית לחדירת החלבונים. אם יורשה לי לומר כאן באים ליידי ביטוי ניסיוני ותושייתו של הרופא,עליו להיעזר בחושיו החדים וגם בדרגת קבוצת הסיכון בא נימצא החולה כדי לקרוא את המצב כראוי,דרך אגב כאן גם מזל לא יזיק.תגובה חיובית משמעותה הופעת אודם בקוטר של 10 באיזור אליו הוחדרו חלבוני השחפת.קוטר קטן מקוטר זה משמעותו בדרך כלל כמשמעות אי תגובה עורית לבדיקה.חשוב לציין כי תוצאה חיובית משמעותה הימצאות של חיידק השחפת בגוף הניבדק אך לא בהכרח שהמחלה פעילה בגופו.במיקרה זה של תוצאה חיובית יש צורך לשלוח את הפציינט לצילום חזה.במיקרה של צילום חזה חיובי ניתן להניח את ההנחה שהחיידק קיים בצורה לא פעילה. בתלות הגיל יש לטפל על מנת למנוע מחלה בעתיד. כמו כן במיקרה שכזה מומלץ לבצע מעקב שוטף אחרי הפציינט.במיקרה של צילום חזה שאינו תקין יש לקבוע באופן סופי האם מדובר בשכפת או שמא במחלה אחרת. יש לציין שהיו כבר בהיסטוריה מספר מיקרים בהם תוצאות צילום החזה היו חיוביות אך החולה נמצא לבסוף כחולה שכפת ,ולכן על הרופא להפעיל תמיד תושייה.

הדרך המוכרת ביותר לביצוע מבחן טוברקלין הוא מבחן מנטו ,כלומר ביצוע המבחן בזריקה.קיימת דרך נוספת לביצוע מבחן טוברקלין והיא מכונת מבחן פירקט ,כלומר החדרת חלבוני החיידק בשריטה.בנוסף חשוב לציין כי אדם שקיבל חיסון כנגד שחפת יראה מבחן טוברקולין חיובי למרות שאינו חולה. זוהי אחת הסיבות העיקריות לכך שהחיסון שנוי במחלוקת ולא ניתן במדינות בעלות אחוז חולים נמוך גם אם מדינות אלו שבדרך כלל מאופיינות בעוצמה כלכלית ובחוסן חברתי יכולות לאפשר לחסן את תושביהם בחיסון מפני השכפת. החיסון הוא אחת הדרכים העיקריות למניעה של המחלה. החיסון הוא בעצם יצירת זיהום ראשוני מחיידק מוחלש, ובכך למנוע הדבקה בחיידק האלים.אותו חיידק מוחלש שמוזרק בחיסון הוא בעצם זן של שחפת הפירות שהוחלש בתנאי מעבדה. בטיחותו ויעילותו של החיסון שנויים במחלוקת למרות עשרות שנות שימוש. מוצלח למדי.תופעות הלוואי של החיסון מאופיינות באודם באיזור ההזרקה כחודש לאחר החיסון, נפיחות והגדלת בלוטות הלימפה האזוריות.כל בעיות אלו בחיסון הובילו לכך שבמידנות ובהן ישראל שבהן ירד שיעור השכפת באופן משמעותי משיפור מערכת התבאורה והתנאים הסוציאליים בעיקר לא מקובל לחסן את כלל האוכלוסייה.

עקב תופעות הלוואי הנדירות של תבחין טוברקולין שכוללות בעיקר תגובות עוריות מוגזמות קיים לאחרונה ניסיון למצוא שיטות אלטרנטיביות לאיבחון השכפת. מבין כל ניסיונות חדשניים אלו בולט ניסיונם של מדענים בלגיים לאמן חולדות לזהות חולי שחפת בעזרת חוש הריח המפותח שלהן.חשוב לציין

ששיטה ניסיונית זו אינה נימצאת בינתיים בשימוש שוטף.

לסיכום במיקרה עליו סיפרה דוקטור רם להערכתי ונקווה שהערכותיי היתבדו קיים סיכוי גבוה לשכפת ועל כן יש להיות סקפטים למדי על כל תוצאה שיראו מבחני הטוברוקלין ,בעיקר על תוצאה של העדר תגובת אור שמשמעותה כאמור היעדר פגיעה של חייק השכפת.ההיתרבות והעלייה החדה במיקרי השכפת לאחרונה בישראל ובנוסף דרגת הסיכון הגבוהה בו נימצא הניבדק על פי דברייה של דוקטור רם מאלצות אותה להיות זהירה מאד בקביעותייה.

הטיפול שד"ר רם הציעה-איזה ומדוע?

לאחר ששמעתי את תלונותיו של שמעון עלו בי לבטים רבים איזה מחלה עומדת מאחורי סימפטומים רבים אלו.
שמעון תיאר בפניי מצב טראגי בו הוא סובל מחום גוף גבוה, ראיתי שהוא סובל גם מתת תזונה.
מתיאוריו הבנתי גם שהוא סובל מקוצר נשימה ומפליטת כיח דמי.
רק מלראות אותו הבנתי שהוא סובל מתזונה לקויה אשר הובילה אותו למצב של תת תזונה קשה.
לאחר שחיברתי את הריח הקשה של אלכוהול הנודף ממנו יחד עם השיניים הצהובות ולאחר שקיבלתי ממנו את המידע שמדובר בהומלס חסר בית הבנתי שהוא סובל מתברואה ירודה.
לאחר שהתייעצתי עם פרופסור מלמד הבנתי שייתכן מאוד וחששותיי נכונים וייתכן ושמעון סובל מהתפרצות של מחלת השחפת.
פרופסור מלמד הסביר לי ששמעון עומד בדיוק בקריטריונים של קבוצת הסיכון מהדרג הגבוה ביותר של מחלת השחפת(על כך יפורט פוסט הבא, הפוסט של הרופא המומחה).
לכן כדי לאשש את חשדותיי בתקווה שחשדותיי יבדאו ביצעתי לו בדיקה המכונה "מבחן טוברקין".
הדרך היחידה לקבוע בוודאות אם שמען נדבק בשחפת זוהי בדיקה זו.
בדיקת טוברקין היא בעצם הזרקת כמות זעירה של חיידק השחפת לאזור האמה בדר"כ .כעבור 48-72 שעות מרגע הבדיקה תופיע תגובה באזור אליו הוזרקו החיידקיםהמוחלשים של השחפת.
אצל אנשים שלא נפגעו על ידי החיידק לא תימצא תגובה למעט אלו החוסנו בחיסון כנגד המחלה(עליו יפורט בפוסטים הבאים).
על פי התיק הרפואי של שמעון מצוין ששמעון לא עבר מאז עלייתו ארצה חיסון זה וסביר מאוד להניח שבכפרו באתיופה חיסונים לא היו הדבר שהעניק רופא הכפר אם כל כבוד למערכת הרפואה האתיופית.

ימים קשים שעוברים עליי

שלום ד"ר רם,
שמי הוא שמעון וכפי ששמת לב אני עולה חדש מאתיופיה. אני חסר בית אין לי כסף ובגלל זה אני יישן בגנים ציבוריים או מקומות מחסה.
לאחרונה אני משתעל הרבה, על פי בדיקה שערכו לי חום גופי גבוה במיוחד .
אני סובל פעמים רבות מהתקפי קוצר נשימה ולפעמים יוצא לי דם מהפה.
בגלל הכאבים הרבים אני מנצל את מעט הכסף שאני מקבץ לקניית וודקות זולות כדי להקל את כאביי.

אשמח מאוד אם תנסי להגיש לי עזרה למרות שאין לי איך לשלם לך,אני פונה לליבך תעזרי לעולה חדש חסר בית שזקוק לעזרה.
אני סובל !!! אנא עזרי לי, אני אמנם סובל אבל אני עדין לא רוצה למות ! יש לי ילדים באתיופיה ואני רוצה לראות אותם דורכים על ארץ הקודש.

שמעון

נ.ב- הדברים נכתבו בשפה נמוכה עקב אי שליטתו אף לא החלקית של האתיופי בעברית.